מעשה בכהן צדיק

מעשה בכהן צדיק

ושני הדברים הנ”ל, גם הדוגמא האישית וגם התפלה, יכולים אנו ללמוד מן המעשה הבא, שסיפרוֹ אליהו הנביא זכור לטוב: מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, וכל מעשיו הטובים היה עושה בסתר.

והיו לו עשרה ילדים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבא אחד מהן לידי עבירה.

לא יצתה אותה שנה, עד שבא עזרא, והעלה הקדוש ברוך הוא על ידו את ישראל מבבל, ואותו הכהן עמהם, ולא נכנס הכהן ההוא לעולמו, עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמשים שנה (תנא דבי אליהו פי”ח). ישמע חכם ויוסף לקח.

הכאת בניו

ולא יכה את הילדים מכת אכזר אף פעם, אלא ידבר אליהם, פעמים רכות ופעמים קשות, כפי העניין, והכלל – “לפי דעתו של בן – אביו מלמדו” (פסחים קטז.), ואמנם לפעמים צריכים לתת מכה (“שיח שרפי קודש” ח”ב סי’ ריב).

ואמר פעם הצדיק ר’ נחמן מברסלב זצ”ל: “נוהגים העולם, שכאשר הילד מתעקש – מכּים אותו, ואחר כך חוזרים ומוותרים לו; ואני אומר – לא להכות ולא לוותר” (הו”ד בספר “שיח שרפי קודש” ח”ב סי’ צא). ודבריו ז”ל נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת, ואשרי המקיימם.

ואמנם המקיים זאת יצטרך להרבות יותר מהרגיל בדברי עידוד לילדים, פרסים ומתנות ומיני מתיקה, וכן בשיחות נפש מעמיקות ברצינות מוחלטת, ודברי יראת שמים, להסברת הדרך הישרה בנימוס ודרך ארץ ושמירת המצוות, מה שישריש בלב הנער דעות נכונות ויושר דברי אמת.

כאשר הכאת הנער לעומת זאת, אולי תעזור לפי שעה אך לא לאורך זמן ולא בטיפול שורשי (ור’ בס’ שיח שרפי קודש ח”ז סי’ שכט).

וחינוך טוב הוא מהדברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה, שיִרוֶה נחת רוח מצאצאיו, והקרן קיימת לו לעולם הבא, שעל ידי מעשיהם הטובים כאן, תתענג בדשן נפשו בעולם העליון.