זריזות למצוות

זריזות למצוות

נאמר בגמרא (פסחים נ:) כי יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד. זאת אומרת שהזריזות לפעמים טובה היא ולפעמים לא. זריזות טובה, היא הזריזות בעבודת השם יתברך, שממהר ללכת ללמוד או להתפלל וכן כל מצוה אחרת, ובודאי הנה שכרו איתו על הזריזות בלבד, חוץ משְׂכר אותה מצוה עצמה (ר’ ברכות ו:).

מעלת הזריזות

ולא רק לפני המצוה – לרוץ אליה, אלא גם בזמן עשיית אותה מצוה, תפילה, או לימוד, יעשה בשמחה ובזריזות, כמובן כאשר לא יפגע כהוא זה באיכות המעשה.

ועל ידי הזריזות מקבל חשק נמרץ לעבודת השם יתברך לעשות עוד ועוד, ולא נופלת עליו כבדות ועצלות, והוא עירני ובדעה צלולה.

וכן מובא ב”ספר המידות” (עצלות ב): “הזריזות מסירה השינה ומחיָה המוחין” (גורמת לחשיבה טובה יותר), ויש להביא לכאורה מקור לכך מן הכתוב “עצלה תפיל תרדמה” (משלי יט), הרי שהזריז מסיר השינה.

הזריז אף אם נפל קם מיד

ואף אם אֵי פעם הכשילו היצר הרע בעניין מסוים חלילה, אם זריז הוא – ימהר לקום, “כי שבע יפול צדיק וקם” (משלי כד), לא יתייאש, ויתחיל מחדש.

מה שאין כן העצל, כאשר יפול – יקשה עליו לקום ולהתחיל מחדש, ואם כן, הרי עבירה גוררת עבירה, ומרעה אל רעה יצא, רחמנא ליצלן.

וזהו מה שאמר שלמה בחכמתו (משלי כד) “על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה”, העצלות הביאתו להתייאש מענייניו עד שנעשה הפקר לגמרי, וכן בענייני רוחניות.

יתרונו של הזריז

ויתרונו הגדול של הזריז הוא ההספק, שמספיק הרבה בעבודת השם יתברך, הרבה תורה, תפילה, מצוות – חבילות חבילות, והכל כמובן מתוך יישוב הדעת בעבודת ה’ אהבתו ויראתו, וכל מעשהו באמונה, באופן שהכמות לא תפגע באיכות.

משלים את מה שלא עשה

וכתבו בספרים (לקו”מ ח”א ס”ס מט) כי על ידי הזריזות, יוכל להשלים את אשר החסיר מעבודת השם יתברך בימיו הקודמים. ע”כ.

וזהו אמנם חיזוק גדול להזדרז בעבודת השם יתברך, משום שיכול אדם לחשוב כי כאשר חזר בתשובה, אמנם את מצוות “לא תעשה” (העבירות) שעבר עליהן – יוכל לתקן על ידי תשובה כראוי, אך מצוות “עשה” שלא קיים, לימוד תורה, תפילות, תפילין וכד’, מה יהא עליהן וכיצד יוכל להשלימן?!

לַזאת השמיעונו הספרים, כי על ידי זריזות אפשר להשלים ולמלא את החסר. השם יתברך יזכנו להזדרז בעבודתו, ולהשלים את כל החסר. אמן.

מיהו ה”זריז ונפסד”

והזריז ונפסד, הלא הוא כמובן המזדרז לדבר עבירה, או שאר הבל הנעשה על הארץ, כגון להיות מיושבי קרנות ושותי שכר למו, או מִשְׂחקי הבלים שאינם לצורך עבודת השם יתברך. ועליו נאמר (משלי יט) “ואץ ברגלים חוטא”, ואם כן “חטאים (חוטאים) תרדף רעה” (משלי יג), ה’ יצילנו.

מסימני אהבת ה’ – זריזות

ואשרי העובד את השם יתברך מאהבה, אשר אחד מסימניו הוא מידת הזריזות, כנאמר על אברהם אבינו ע”ה (בראשית כב) “וישכם אברהם בבוקר” (ענין זריזות, שהזדרז למצוַת ה’).

ואמרו חז”ל על זה (ב”ר פ”ה סי’ ח) “אהבה מקלקלת את השורה”. הרי שעל ידי זריזות ניכרת האהבה. ולא לחינם הלך זרי”ז אצל אוה”ב אלא שהוא מינו.